האינטרנט נכנס לחיינו באופן רשמי בסוף שנות התשעים של המאה העשרים והפך את העולם לכפר גלובלי. גבולות גיאוגרפיים נחצו, מרחק פיזי בין אנשים הפך לא רלוונטי. ככל שהתפתח האינטרנט אנשים החלו לקנות און- ליין, לדבר עם חברים מעבר לים, לבקר ביבשות מרוחקות בלי להתאמץ ולצאת מהבית. רשתות חברתיות, בלוגים, ויו-טיוב החליפו את המכתבים והמברקים, ונראים לנו היום חלק טריוויאלי בחיי היומיום. בשנים האחרונות נכנס לזירת האינטרנט שחקן חיזוק, שמקל על חיינו בצורה משמעותית- הוידאו קונפרנס (video conference).
וידאו קונפרנס (video conference)- מה זה?
מדובר בעצם בשיחת וועידה בוידאו במעגל סגור כתחליף למפגש פנים מול פנים. המשתתפים בשיחת הועידה נמצאים במקומות שונים בארץ או בעולם, ורואים זה את זה באמצעות תשדורת וידאו. שיחות הוידאו הראשונות שבוצעו היו באמצעות שני מסכי טלוויזיה במעגל סגור, מחוברים למצלמה. כך נשמר הקשר בין האסטרונאוטים למרכז הבקרה בטיסות הראשונות לחלל. באותה טכניקה בדיוק משתמשים בחדשות כאשר המגיש מדבר עם כתב בשטח. כניסת המשדרים הלווייניים הפכו את ההליך לפשוט ושכיח יותר.
וידאו קונפרנס (video conference)- שיחות הוועידה
ועידת וידאו אנלוגית, באמצעות שידור רדיו, הייתה יקרה לביצוע בגלל העלות הגבוהה של הציוד הנדרש. הניסיונות הראשונים להפיץ את הוידאו קונפרנס (video conference) היו באמצעות תשתית טלפונית, אך בשל רוחב פס נמוך ומהעדר אפשרות לדחיסת וידאו, תשתית זו נכשלה. הטכנולוגיה שהפכה את שיחות ועידת וידיאו לזמינות כמו שאנו מכירים אותן היום הייתה רשת האינטרנט ותקשורת בפרוטוקול IP. שיחות הוועידה נכנסו גם למרחב הפרטי שלנו והקלו משמעותית על הצורך להיות בקשר עם העולם. תוכנת ה"סקייפ" החליפה את השיחות היקרות לחו"ל, המחויבות לפי דקת שיחה. שיחות וידאו בטלפונים החכמים בתוכנות כמו "viber" ו- ""Tango, מבוססות אינטרנט, הפכו פופולאריות ביותר כשיחות וידאו או שיחות אודיו רגילות, ליצירת קשר עם קרובים בחו"ל ואפילו לשיחות בתוך הארץ.
עדין תוכנות אלו לא יכולות להחליף את האיכות של חדרי הוידאו קונפרנס.
כיום, נעשה שימוש ב וידאו קונפרנס (video conference) בקהילות רבות. הקהילה העסקית, הקהילה האקדמית, הקהילה הרפואית, משתמשות כולן בטכנולוגיה כדי לחסוך כסף וזמן יקר.